האמת - החזרה לא הייתה פתאומית, ולא היה קשה בחו"ל. אבל, אין ספק שאנחנו כן זקוקים לדקה (ואולי אפילו קצת יותר מזה) כדי להתרגל שוב. מילים: דפנה עבר הדני, לחן: שמוליק קראוס, ביצוע: ג'וזי כץ ושמוליק קראוס.
רילוקיישן (האקדמיה ללשון העברית מציעה את המונח העברי "עיתוק") הוא תהליך די מורכב. רי-רילוקיישן (כלומר, החזרה לארץ) הוא תהליך מורכב לא פחות, וכנראה מורכב הרבה יותר. יודעי דבר טוענים כי נדרשים לו לישראלי השב הביתה חודשיים של הסתגלות בעבור כל שנה שהייה בנכר. אני חושב שזאת הערכת חסר, במיוחד אם מדובר בסבב העיתוק השני שלך.
בימים האחרונים לשהותנו בארצות הברית התחלנו את תהליך ההסתגלות לפער שבין היומרה הישראלית לסדר וניקיון לבין המציאות הישראלית, המוכרת לכולנו. כשבועיים לפני המעבר גיליתי (באיחור מרשים, כיאה לישראלי אמיתי) את היומרה - על מנת להחזיר את כלבתנו האהובה לארץ הקודש, מדינת ישראל איננה מסתפקת באישור של הוטרינר הפרטי שהכלבה מחוסנת בפני כלבת ושהיא בריאה באופן כללי. מדינת ישראל - בניגוד לארצות הברית ורוב מדינות אירופה - דורשת אישור של וטרינר פדרלי. אבל מדינת ישראל לא באמת מאמינה לוטרינר הפדרלי, ולכן היא דורשת אישור ממעבדה פדרלית על כך שלכלבה יש די והותר נוגדנים למחלת הכלבת.
אם אינכם בקיאים במבנה השירותים הוטרינריים בארצות הברית - אנחנו כאן כדי לעזור. בכל מדינה יש וטרינר פדרלי אחד (במדינות הגדולות יש לו מספר קטן של עוזרים שרשאים לחתום בשמו). הוטרינר הפדרלי של מדינת מיין (איש מקסים בשם צ'יפ רידקי) הוא איש עסוק למדי - הוא מכסה שטח גדול פי שישה ממדינת ישראל, והוא הסמכות העליונה בכל מה שנוגע לחיות בר, חיות משק וחיות מחמד. בכל ארצות הברית יש מעבדה פדרלית אחת שעורכת בדיקות נוגדנים למחלת הכלבת. המעבדה הפדרלית המונופוליסטית (ששוכנת בקנזס) נותנת תשובות תוך מספר חודשים. הדרך להתמודד עם מונופולים זהה בכל העולם - שוחד. תמורת כמה מאות דולרים ניתן להאיץ את תהליך הבדיקה, ולקבל תוצאות תוך מספר ימים.
הוטרינר הפדרלי של מדינת מיין עשה מעל ומעבר על מנת לסייע לנו. בחירוף נפש הוא יצר קשר עם המעבדה בקנזס. כשהבין שתוצאות הבדיקה לא יספיקו להגיע לפני שאנחנו עוזבים לניו-יורק (לבלות שם את השבוע האחרון לפני הטיסה לארץ), הוא התקשר לוטרינרית הפדרלית במדינת ניו-יורק ושכנע אותה שתחתום על האישור ברגע שתוצאות הבדיקה יגיעו. במהלך השיחה עם הוטרינרית הניו-יורקית ביצבצה לה המציאות הישראלית. היא שאלה אותנו אם אנחנו מכירים את דוקטור זיו מהשירותים הוטרינריים בישראל - "הוא יכול לתת לכם פטור מבדיקת נוגדנים". ריחה של הקומבינה עלה באוויר.
יצרנו קשר עם השירותים הוטרינריים בישראל - ואכן, תמורת אגרה של מאה ומשהו ש"ח ניתן לקבל פטור מעריכת בדיקת נוגדנים בחו"ל, ולבצע את הבדיקה בארץ לאחר הנחיתה. לאחר לילה שלישי ללא שינה (הפרשי השעות, אתם יודעים) הצלחנו לשלם את האגרה ולקבל.את מכתב הפטור. בבוקר הגיעו התוצאות מן המעבדה בקנזס, ובסיועו של הוטרינר הפדרלי של מדינת מיין הצלחנו לקבל את האישור המיוחל מהוטרינרית הפדרלית של מדינת ניו-יורק. אנחת רווחה.
בדרך לארצות הברית טסנו עם חברת לופטהנזה. שם הדביקו שלל מדבקות על הכלוב של הכלבה - מספר ליצירת קשר בארץ המוצא, מספר ליצירת קשר בארץ היעד, ארבע מדבקות "Live Animal", ולסיום - ארבע מדבקות ברקוד. חברת אל-על בחרה בקו מינימליסטי - מדבקה אחת עם ברקוד. זהו. כששאלתי את מנהל התחנה אם כל מה שצריך זה מדבקה אחת, הוא השיב לי (ניחשתם נכון) - "אין לך מה לדאוג, סמוך עלינו, זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו מטיסים כלב לארץ". המציאות הישראלית מתחילה להכות בך.
נחתנו בארץ. עברנו את בדיקת הדרכונים. אספנו את המזוודות. המתנו עד שהכלוב והכלבה יגיעו במסוע "כבודה חריגה" (לא שמישהו ידע היכן אנחנו צריכים להמתין לה). הוצאנו אותה מן הכלוב, ושמנו פעמינו אל היציאה. הגענו את אולם המכס. מסתכלים ימינה, מסתכלים שמאלה - אין זכר לנציג משרד החקלאות (השירותים הוטרינריים). אני פונה לשני המוכסים המשועממים, תוך שאני מצביע על הכלבה - "איפה יושב הנציג של משרד החקלאות?" הם משיבים - "הוא לא בא היום, פשוט תמשיך ללכת החוצה". חזרנו לחיקה החמים של המציאות הישראלית.
שבועיים לאחר מכן אני מגיע לוטרינרית המחוזית על מנת לרשום מחדש את הכלבה בארץ. הוטרינרית מעיינת במסמכים מארצות הברית, מהנהנת בראשה, ומוציאה מזרק עם חיסון כלבת. אני מבולבל - יש מסמך פדרלי שמאשר כי הכלבה מחוסנת, יש תוצאות של בדיקת מעבדה פדרלית שמאשרות שיש לה די והותר נוגדים נגד מחלת הכלבת, למה היא צריכה לקבל חיסון נוסף? תשובת הוטרינרית המחוזית - אתה יכול לריב איתם (משרד החקלאות) שלושה חודשים, להפסיד, לחזור אלי ולחסן את הכלבה, או שאתה יכול לחסן את הכלבה עכשיו - מה אתה בוחר? המציאות הישראלית במלוא הדרה.
בשבוע הבא - איפה אנחנו, למה, מה התוכניות לעתיד, ואולי, אפילו, קצת נגרות.
רילוקיישן (האקדמיה ללשון העברית מציעה את המונח העברי "עיתוק") הוא תהליך די מורכב. רי-רילוקיישן (כלומר, החזרה לארץ) הוא תהליך מורכב לא פחות, וכנראה מורכב הרבה יותר. יודעי דבר טוענים כי נדרשים לו לישראלי השב הביתה חודשיים של הסתגלות בעבור כל שנה שהייה בנכר. אני חושב שזאת הערכת חסר, במיוחד אם מדובר בסבב העיתוק השני שלך.
אם אינכם בקיאים במבנה השירותים הוטרינריים בארצות הברית - אנחנו כאן כדי לעזור. בכל מדינה יש וטרינר פדרלי אחד (במדינות הגדולות יש לו מספר קטן של עוזרים שרשאים לחתום בשמו). הוטרינר הפדרלי של מדינת מיין (איש מקסים בשם צ'יפ רידקי) הוא איש עסוק למדי - הוא מכסה שטח גדול פי שישה ממדינת ישראל, והוא הסמכות העליונה בכל מה שנוגע לחיות בר, חיות משק וחיות מחמד. בכל ארצות הברית יש מעבדה פדרלית אחת שעורכת בדיקות נוגדנים למחלת הכלבת. המעבדה הפדרלית המונופוליסטית (ששוכנת בקנזס) נותנת תשובות תוך מספר חודשים. הדרך להתמודד עם מונופולים זהה בכל העולם - שוחד. תמורת כמה מאות דולרים ניתן להאיץ את תהליך הבדיקה, ולקבל תוצאות תוך מספר ימים.
יצרנו קשר עם השירותים הוטרינריים בישראל - ואכן, תמורת אגרה של מאה ומשהו ש"ח ניתן לקבל פטור מעריכת בדיקת נוגדנים בחו"ל, ולבצע את הבדיקה בארץ לאחר הנחיתה. לאחר לילה שלישי ללא שינה (הפרשי השעות, אתם יודעים) הצלחנו לשלם את האגרה ולקבל.את מכתב הפטור. בבוקר הגיעו התוצאות מן המעבדה בקנזס, ובסיועו של הוטרינר הפדרלי של מדינת מיין הצלחנו לקבל את האישור המיוחל מהוטרינרית הפדרלית של מדינת ניו-יורק. אנחת רווחה.
נחתנו בארץ. עברנו את בדיקת הדרכונים. אספנו את המזוודות. המתנו עד שהכלוב והכלבה יגיעו במסוע "כבודה חריגה" (לא שמישהו ידע היכן אנחנו צריכים להמתין לה). הוצאנו אותה מן הכלוב, ושמנו פעמינו אל היציאה. הגענו את אולם המכס. מסתכלים ימינה, מסתכלים שמאלה - אין זכר לנציג משרד החקלאות (השירותים הוטרינריים). אני פונה לשני המוכסים המשועממים, תוך שאני מצביע על הכלבה - "איפה יושב הנציג של משרד החקלאות?" הם משיבים - "הוא לא בא היום, פשוט תמשיך ללכת החוצה". חזרנו לחיקה החמים של המציאות הישראלית.
בשבוע הבא - איפה אנחנו, למה, מה התוכניות לעתיד, ואולי, אפילו, קצת נגרות.
