קו עלילה ראשון
תחילתו של המעשה באפריל 2004. בחור בשם קרלוס אוסוריו החל לעבוד בחברה שמתקינה רצפות עץ בבתים. הבחור קיבל הדרכה בסיסית כיצד לעבוד עם מסור שולחן - Ryobi BTS 15. שבועיים לאחר מכן הבחור מצא עצמו עובד לבדו. הוא העלה על המסור לוח אלון ברוחב 60 ס"מ והחל לחתוך אותו לאורכו (rip cut). מסיבה לא ממש ברורה מגן הלהב והמפצל (splitter) שמאחורי הלהב הוסרו מן המסור. מסיבה תמוהה עוד יותר הוסר גם הגובל (rip fence).
קרלוס החל לחתוך את לוח העץ, אך הלוח נתקע. קרלוס הסיר את לוח העץ מן המסור, ניקה קצת אבק ונסורת, והעלה אותו שוב המסור. קרלוס החל שוב לחתוך את לוח העץ, שוב הלוח נתקע. הפעם דחף קרלוס בחוזקה את הלוח - ידו השמאלית החליקה ופגשה את להב המסור. כתוצאה מהמפגש שלוש מאצבעותיו נפגעו בצורה חמורה, והוא נאלץ להפרד מהזרת שלו.
קו עלילה שני
לפני עשר שנים סטיב גאס (Stephen Gass) עזב את עבודתו כעורך דין המתמחה בפטנטים, והחל בפיתוח המצאתו - SawStop. הרעיון שמאחורי ההמצאה פשוט למדי. לאורך כל פעולתו של המסור מועבר אל הלהב אות חשמלי, שמנוטר באופן רציף. אם הלהב פוגש בגוף אנושי חלה ירידה באות החשמלי, שנקלטת על ידי מכשיר הניטור. כל שנותר כעת הוא לשחרר קפיץ אימתני, שזורק לוחית אלומיניום אל תוך הלהב וגורם לו לעצור את פעולתו, במקביל מופסק הזרם אל המנוע. כל התהליך - מרגע הירידה באות החשמלי ועד לעצירתו של המסור - אורך 3-5 מילישניות.
סטיב ניסה לעניין את כל החברות שמייצרות מסורים בשילוב המצאתו במסורים שלהם, אבל אף לא חברה אחת אימצה את ההמצאה. לחברות היו סיבות שונות לדחיה - חלקן הטילו ספק ביכולת של המתקן לעבוד בתנאים אמיתיים של נגריה לאורך זמן רב. חלקן ציינו קשיים טכניים של שילוב המתקן במסורים שלהם. חלקן פחדו שאם ישלבו את המתקן בסוגים מסוימים של מסורים הן תהיינה חשופות לתביעות לגבי שאר המסורים שלהן ולגבי מסורים ישנים. אני מניח כי בנוסף לכל הנימוקים האלה הגורם הכספי היווה שיקול בהחלטה שלא לאמץ את המתקן.
בשנת 2003 נואש סטיב מהנסיונות לשלב את המתקן שלו במסורים של חברות אחרות, והחל בפיתוח קו מסורים משל עצמו. בשנת 2005 הוא הוציא לשוק את קו המסורים שלו, שבכולם משולב מתקן ה - SawStop. החברה טוענת להצלחה כבירה, אבל מאחר שמדובר בחברה פרטית ובשוק מאוד מורכב, קשה לדעת עד כמה היא באמת מצליחה.
איחוד קוי העלילה
בשנת 2006 עורך הדין של קרלוס (מקו העלילה הראשון) ראה כתבה ב - CNN אודות סטיב (מקו העלילה השני) והמצאתו. הוא החליט לתבוע את One World technologies, חברת האם של Ryobi. הטענה המרכזית של התביעה הייתה שהתכנון הבסיסי של מסור השולחן שגוי, שכן הוא איננו משתמש בטכנלוגיה שיודעת לחוש בבשר אדם (כלומר, שלא מותקן בה מתקן דמוי SawStop).
בחודש אפריל 2010 ניתן פסק דין שבו הוחלט כי קרלוס עצמו אחראי ל - 35% מהנזק שנגרם לו ו - Ryobi אחראית ל - 65% הנותרים. המושבעים פסקו פיצויים בסך 1.5 מיליון דולר (למרות שהתביעה ביקשה רק 250,000 דולר) אותם תשלם Ryobi לקרלוס. פסק הדין היכה בתדהמה לא רק את החברה הנתבעת אלא גם את כל קהילת הנגרות בארצות הברית.
החברה הנתבעת עירערה על פסק הדין, והציפיה של כולם הייתה כי ההכרעה תתהפך בערעור. בחודש אוקטובר השנה ניתן פסק הדין בערעור. לתדהמת כולם ההכרעה נותרה על כנה. המשמעות לתעשיית המסורים הינה עצומה - מדובר בתעשייה שמגלגלת מאות רבות של מיליוני דולרים מדי שנה, שנראה כי היא חייבת כעת לעבור שינוי דרמטי תוך זמן קצר ביותר.
אבל הפרשה רחוקה מסיום. תעשיית המסורים טוענת כי הפטנט אותו רשמה SawStop הוא כל כך נרחב, עד שלמעשה פסיקת בית המשפט היא: "אתם חייבים לשלב את הטכנולוגיה של SawStop במסורים שלכם", שכן אין דרך לפתח פתרונות דומים שלא יפרו את הפטנט. התעשייה טוענת, בנוסף, כי המחיר אותו דורשת SawStop תמורת שילוב הטכנולוגיה שלה במסורים של חברות אחרות גבוה מאוד, וברור כי המטרה של SawStop היא הוצאתן מהשוק.
שתי הערות לסיום
הראשונה - כדאי לזכור כי חלק משמעותי מהתאונות שנגרמות תוך כדי שימוש במסור שולחן אינן נגרמות כתוצאה ממפגש יד / להב. המספרים מעורפלים והדיווחים חלקיים, אבל יש הסכמה כי kick-back אחראי לעשרות אחוזים מן התאונות, שחלקן קשות לא פחות מתאונות יד / להב.
השניה - כנראה שבאמת רק באמריקה יכול טיפש חסר תקנה להשתמש במסור בדרך מסוכנת, לפגוע בעצמו, לתבוע 250,000 דולר, לקבל 1.5 מיליון דולר, ולטלטל תעשייה שלמה.
קרלוס החל לחתוך את לוח העץ, אך הלוח נתקע. קרלוס הסיר את לוח העץ מן המסור, ניקה קצת אבק ונסורת, והעלה אותו שוב המסור. קרלוס החל שוב לחתוך את לוח העץ, שוב הלוח נתקע. הפעם דחף קרלוס בחוזקה את הלוח - ידו השמאלית החליקה ופגשה את להב המסור. כתוצאה מהמפגש שלוש מאצבעותיו נפגעו בצורה חמורה, והוא נאלץ להפרד מהזרת שלו.
קו עלילה שני
לפני עשר שנים סטיב גאס (Stephen Gass) עזב את עבודתו כעורך דין המתמחה בפטנטים, והחל בפיתוח המצאתו - SawStop. הרעיון שמאחורי ההמצאה פשוט למדי. לאורך כל פעולתו של המסור מועבר אל הלהב אות חשמלי, שמנוטר באופן רציף. אם הלהב פוגש בגוף אנושי חלה ירידה באות החשמלי, שנקלטת על ידי מכשיר הניטור. כל שנותר כעת הוא לשחרר קפיץ אימתני, שזורק לוחית אלומיניום אל תוך הלהב וגורם לו לעצור את פעולתו, במקביל מופסק הזרם אל המנוע. כל התהליך - מרגע הירידה באות החשמלי ועד לעצירתו של המסור - אורך 3-5 מילישניות.
סטיב ניסה לעניין את כל החברות שמייצרות מסורים בשילוב המצאתו במסורים שלהם, אבל אף לא חברה אחת אימצה את ההמצאה. לחברות היו סיבות שונות לדחיה - חלקן הטילו ספק ביכולת של המתקן לעבוד בתנאים אמיתיים של נגריה לאורך זמן רב. חלקן ציינו קשיים טכניים של שילוב המתקן במסורים שלהם. חלקן פחדו שאם ישלבו את המתקן בסוגים מסוימים של מסורים הן תהיינה חשופות לתביעות לגבי שאר המסורים שלהן ולגבי מסורים ישנים. אני מניח כי בנוסף לכל הנימוקים האלה הגורם הכספי היווה שיקול בהחלטה שלא לאמץ את המתקן.
בשנת 2003 נואש סטיב מהנסיונות לשלב את המתקן שלו במסורים של חברות אחרות, והחל בפיתוח קו מסורים משל עצמו. בשנת 2005 הוא הוציא לשוק את קו המסורים שלו, שבכולם משולב מתקן ה - SawStop. החברה טוענת להצלחה כבירה, אבל מאחר שמדובר בחברה פרטית ובשוק מאוד מורכב, קשה לדעת עד כמה היא באמת מצליחה.
איחוד קוי העלילה
בשנת 2006 עורך הדין של קרלוס (מקו העלילה הראשון) ראה כתבה ב - CNN אודות סטיב (מקו העלילה השני) והמצאתו. הוא החליט לתבוע את One World technologies, חברת האם של Ryobi. הטענה המרכזית של התביעה הייתה שהתכנון הבסיסי של מסור השולחן שגוי, שכן הוא איננו משתמש בטכנלוגיה שיודעת לחוש בבשר אדם (כלומר, שלא מותקן בה מתקן דמוי SawStop).
בחודש אפריל 2010 ניתן פסק דין שבו הוחלט כי קרלוס עצמו אחראי ל - 35% מהנזק שנגרם לו ו - Ryobi אחראית ל - 65% הנותרים. המושבעים פסקו פיצויים בסך 1.5 מיליון דולר (למרות שהתביעה ביקשה רק 250,000 דולר) אותם תשלם Ryobi לקרלוס. פסק הדין היכה בתדהמה לא רק את החברה הנתבעת אלא גם את כל קהילת הנגרות בארצות הברית.
החברה הנתבעת עירערה על פסק הדין, והציפיה של כולם הייתה כי ההכרעה תתהפך בערעור. בחודש אוקטובר השנה ניתן פסק הדין בערעור. לתדהמת כולם ההכרעה נותרה על כנה. המשמעות לתעשיית המסורים הינה עצומה - מדובר בתעשייה שמגלגלת מאות רבות של מיליוני דולרים מדי שנה, שנראה כי היא חייבת כעת לעבור שינוי דרמטי תוך זמן קצר ביותר.
אבל הפרשה רחוקה מסיום. תעשיית המסורים טוענת כי הפטנט אותו רשמה SawStop הוא כל כך נרחב, עד שלמעשה פסיקת בית המשפט היא: "אתם חייבים לשלב את הטכנולוגיה של SawStop במסורים שלכם", שכן אין דרך לפתח פתרונות דומים שלא יפרו את הפטנט. התעשייה טוענת, בנוסף, כי המחיר אותו דורשת SawStop תמורת שילוב הטכנולוגיה שלה במסורים של חברות אחרות גבוה מאוד, וברור כי המטרה של SawStop היא הוצאתן מהשוק.
שתי הערות לסיום
הראשונה - כדאי לזכור כי חלק משמעותי מהתאונות שנגרמות תוך כדי שימוש במסור שולחן אינן נגרמות כתוצאה ממפגש יד / להב. המספרים מעורפלים והדיווחים חלקיים, אבל יש הסכמה כי kick-back אחראי לעשרות אחוזים מן התאונות, שחלקן קשות לא פחות מתאונות יד / להב.
השניה - כנראה שבאמת רק באמריקה יכול טיפש חסר תקנה להשתמש במסור בדרך מסוכנת, לפגוע בעצמו, לתבוע 250,000 דולר, לקבל 1.5 מיליון דולר, ולטלטל תעשייה שלמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה